השורש הרוחני של המוסיקה לפי הזוהר בתורת הקבלה של הרב אשלג
מהו השורש הרוחני של המוסיקה לפי המקובלים?
מה שידוע לנו מהזוהר הקדוש הוא שצלילים הם כמו צבעים ומספרים, תווי הניגון עוזרים לנו למסור מידע מהאור העליון, על פי פנימיות התורה אנו רצון לקבל והאור העליון המשפיע על הרצון מעורר בו תופעות רבות כשאחד מהם הם הצלילים. בעקרון לפי הזוהר הקדוש ותלמוד עשר הספירות קול ודיבור מגיעים ממדרגת ז"א ומלכות ד'עולם האצילות, הקול מגיע מהז"א ד'אצילות והדיבור מהמלכות ד'אצילות. הצלילים מגיעים מכלי הזמר השונים ואילו הקולות והדיבור נובעים נובעים מתוך השירה.
מדוע אנו מתחברים לשירה וניגון בהסבר הזוהר?
שירה היא דבר הקרוב לאדם משום שהיא מגיעה מדרגת הביניים שבין החי למדבר – החי שייך יותר לשירה ואילו הדיבור שייך יותר למדרגת המדבר. המוסיקה בכללה מורגשת כיותר קרובה, מובנת ומרגשת מהדיבור. אם נאמר שהדיבור מצריך שכל, הבנה ובירור להבנתו הרי שאת הצלילים אנו מבינים בעיקר על ידי הרגש משום שהיא קרובה לחומר לחומר. לניגוני קבלה של בעל הסולם ותלמידיו באתר סולם יהודה.
המקום של הניגון בלימוד פנימיות התורה
לכן בכל ההיסטוריה ובכל התרבויות הניגון תופס מקום חשוב מאד, לכל אומה יש המנון משלה, לכל אדם יש שירים שמלווים אותו במשך חיוו והחיים מתחילים משירת האם לבנה ורק אחר כך בטעות אנו משייכים שירה לבידור ולא לדבר רציני. גם ביהדות תהילים ושיר השירים, ניגוני שבת ותורת החזנות, הקריאה בתורה נקראת בניגון שדווקא שם נמסרים הסודות הגדולים ביותר דווקא ע"י הניגון ותורה זו נמסרה מדור לדור בעל פה.
ניגוני מקובלים
בעל הסולם והרב"ש השקיעו הרבה כוחות להעביר את ההתפעלות הרוחנית לצלילים ולשירה, והאזנה לשירתם וניגונם ניתן לקבל במסירה את מצבי המקובל והתהליך של התפתחות והשתלשלות הנשמה. לכן הניגון מבטא את כל דרך התפתחות הנשמה. יש ניגון עצוב ושמח, יש ניגון רגוע ותוסס וניתן לראות את כל מצבי ההשגה והגילוי ומצבי הריקון של האור מהכלי בביטוי הרגשי הקרוב יותר מהמילים. וזה שהיום אנו לא כל כך מייחסים לניגון חשיבות זה רק משום שאנו רחוקים מהנשמה ובעתיד הניגון יתפוס בחזרה את מקומו הנכבד ונוכל להעביר בנינו את ההתפעלות הרוחנית ע"י המוסיקה.
ללימוד נוסף בכתבי בעל הסולם ניתן לגלוש לאתר סולם יהודה בקישור הזה.
כתיבה ועריכה לשונית: הרב שקד אליהו פנחס | מרצה לקבלה וחסידות | מייסד מרכז סולם יהודה